הכרעת דין בתיק תת"ע 24589-10

הנאשם מזוכה מן העבירה שיוחסה לו, וזאת מחמת הספק.

כלפי הנאשם הוגש כתב אישום אשר בו נטען כי בהיותו נוהג רכב ולכשהיה הוא מעורב עפ"י הטענה בתאונת "נזק בלבד", לא מסר הוא בו במקום את פרטיו המלאים לנהגת הרכב המעורב, וזאת בניגוד לתקנה 145 (א) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר ולפיכך התקיים דיון הוכחות.

מטעם התביעה העידה הגב' רשל מלמד אשר במסגרת עדותה הוגש פתק שרשמה (סומן ת/1).

לבקשת ההגנה ובהסכמה הוגשה גם הודעתה של העדה הנ"ל במשטרה (נ/1).

מטעם ההגנה העיד הנאשם ובמסגרת עדותו הוגש תרשים שערך באולם ביהמ"ש לבקשת הסניגורית (סומן נ/2).

לבקשת התביעה ובהסכמה הוגשה הודעתו של הנאשם במשטרה (ת/2).

לאחר ששקלתי את העדויות והראיות הגעתי לכלל מסקנה כי ראשית נותר ספק סביר בקשר עם התרחשות פגיעה ונזק בידי הנאשם; ושנית כי לעניין מסירת הפרטים יש להנות את הנאשם מן הספק שמא נפלה בין ע.ה.1 לבין הנאשם מידה של אי הבנה.

ואסביר כל זאת כדלקמן:

מצויים בפני שני עדים בלבד לאירוע הנטען; מחד גיסא עדותה של הנהגת המעורבת, ומאידך גיסא עדותו של הנאשם.

אין עד נטראלי לאירוע שהתרחש על הכביש.

הנאשם לא הואשם בתיק זה בגרימת התאונה, ואת זאת יש לזכור.

הנאשם הואשם בתיק זה אך ורק באי מסירת פרטים מלאים בו במקום (כמצוות תקנה 145 (א) לתקנות התעבורה).

בתיק זה לא הוגשה מטעם התביעה כל ראיה (כגון חוו"ד שמאי, הצעת תיקון ממוסך, או אף אפילו אך תצלום של הנזק הנטען ברכבה של המעורבת) וזאת כתימוכין אפשריים בטענתה של הנהגת המעורבת על כי ארעה פגיעה ברכבה ומה היה אופייה של אותה פגיעה.

התביעה מבקשת למעשה בהקשר זה להתבסס אך ורק על עדותה של המעורבת על כי אירע נזק לרכבה.

הנאשם עצמו מעיד אמנם כי ראה שיפשוף קל ברכבה של המעורבת אך את זאת לדבריו ראה בכלל בצד אחר של מכוניתה של המעורבת בהשוואה לגירסת המעורבת.

ניתן אם כך לומר כאמור שלעניין עצם קרות הנזק, מיקום הנזק וטיב הנזק, אין למעשה כל ראיה שהובאה מטעם התביעה בדמות מה שניתן היה לכאורה להביא כראיה תומכת - כגון אף כאמור מסמך כלשהו ממוסך או אף אפילו לו רק תצלום רלבנטי של הרכב.

אלא שגם אם הייתי נותן אמון בלתי מסוייג בעדותה של המעורבת על כי נגרם בצומת הנתון הנזק הנתון כטענתה לרכבה, עדיין נותרתי עם מידה של ספק האם נזק נטען זה נגרם בידי משאיתו של הנאשם, שכן לא מצאתי כי נסתרה עדותו של הנאשם שהמעורבת פנתה אליו רק בצומת אחר בטענה כי פגע ברכבה.

לא נחה דעתי עד תום, כנדרש במשפט פלילי, שלא יתכן כי נפלה אולי טעות בידי המעורבת בדבר זיהוי המשאית המסויימת שלטענתה גרמה נזק לרכבה עובר למצב שבו כבר רשמה פרטים כאשר משאיתו של הנאשם היתה כבר בעמידה במיקום אחר ולבקשת המעורבת ממנו.